המפלגה הדמוקרטית (קפריסין)
.png) | |
| מדינה |
קפריסין  |
|---|---|
| מייסד |
ספירוס קיפריאנו |
| מנהיגים |
Marios Garoyian |
| תקופת הפעילות |
12 במאי 1976 – הווה (48 שנים) |
| אידאולוגיות |
הלאומיות הקפריסאית-יוונית, ליברליזם, פרו־ארופאיות |
| מטה |
ניקוסיה |
| מיקום במפה הפוליטית |
מרכז (פוליטיקה) |
| ארגונים בינלאומיים |
הברית הפרוגרסיבית |
|
diko | |
  | |
המפלגה הדמוקרטית (ביוונית: Δημοκρατικό Κόμμα (ΔΗΚΟ); לטיניזציה: Dimokratikó Kómma (DIKO)) היא מפלגת מרכז בקפריסין. המפלגה נוסדה ב-1976 על ידי ספירוס קיפריאנו. המפלגה משלבת גישה לאומית יוונית והתנגדות נוקשה ל"טקסים" (חלוקת קפריסין וקיומה של צפון קפריסין בשליטת טורקיה) עם מדיניות רווחה ומתפקדת כ"לשון מאזניים" בין המפלגה הפרוגרסיבית של העם העובד הקומוניסטית לבין האספה הדמוקרטית הימנית.[1] על אף הצלחה מטאורית בשנת ייסודה, בה הייתה המפלגה הגדולה בבית, כאשר רצה בגוש משותף עם מפלגות השמאל, מאז 1981 היא המפלגה השלישית בגדלה בבית הנבחרים של קפריסין. במסגרת הפרלמנט האירופי המפלגה שייכת לברית הפרוגרסיבית של סוציאליסטים ודמוקרטים. לפני 2009 השתייכה לברית של ליברלים ודמוקרטים באירופה.
היסטוריה ואידאולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המפלגה קמה על מצע ששילב בין קו נוקשה נגד פיצול האי במסגרת הסכסוך הקפריסאי עם גישה סוציאל-דמוקרטית מתונה שכללה מדיניות רווחה לכל יחד עם תמיכה בשוק חופשי. המפלגה נסמכה בעיקר על אישיותו של מייסדה, ספירוס קיפריאנו ועל ההבטחה שהיא זו המשמרת את רוחו של אבי האומה הקפריסאית, הארכיבישוף מקאריוס השלישי. במערכת הבחירות הראשונה בה השתתפה, ב-1976, רצה המפלגה בגוש השמאל יחד עם המפלגה הקומוניסטית והתנועה לסוציאל-דמוקרטיה. קיפריאנו כיהן כנשיא קפריסין בין 1977 ל-1988.
בין שנת 2000 ל-2006 הונהגה המפלגה על ידי טסוס פפדופולוס, נשיא קפריסין בשנים 2003–2008. בשנת 2013 עברה הנהגת המפלגה לבנו, ניקולס פפדופולוס.
במשאל העם על תוכנית קופי אנאן לפתרון חלוקת האי בדרך של פדרציה, הייתה המפלגה "מפלגת ה'לא'" (Οχι, "אוֹכִי" ביוונית) העיקרית, דבר שהכשיל את קבלת היוזמה.[2]
הישגים בבחירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בית הנבחרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| בחירות | הצבעה | מושבים | |||
|---|---|---|---|---|---|
| # | % | מקום | # | ± | |
| 1976 | יחד עם התנועה לסוציאל-דמוקרטיה והמפלגה הפרוגרסיבית של העם העובד | 21/35 | - | ||
| 1981 | 56,749 | 19.5 | שלישי | 8/35 |  13
|
| 1985 | 88,322 | 27.65 | שלישי | 16/56 |  8
|
| 1991 | 66,867 | 19.55 | שלישי | 11/56 | 5
|
| 1996 | 60,726 | 16.43 | שלישי | 10/56 | 1
|
| 2001 | 60,977 | 14.84 | שלישי | 9/56 | 1
|
| 2006 | 75,429 | 17.92 | שלישי | 11/56 | 2
|
| 2011 | 63,763 | 15.76 | שלישי | 9/56 | 2
|
| 2016 | 50,922 | 14.49 | שלישי | 9/56 |  0
|
| 2021 | 40,395 | 11.29 | שלישי | 9/56 | 0
|
הפרלמנט האירופי
[עריכת קוד מקור | עריכה]| בחירות | הצבעה | מושבים | ||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| # | % | מקום | # | ± | מפלגה אירופית | |
| 2004 | 57,121 | 17.09 | שלישי | 1/6 | - | ALDE |
| 2009 | 37,625 | 12.28 | שלישי | 1/6 | 0
|
S&D |
| 2014 | 28,044 | 10.83 | שלישי | 1/6 | 0
|
S&D |
| 2019 | 38.756 | 13.80 | שלישי | 1/6 | 0
|
S&D |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של המפלגה הדמוקרטית- מפלגות בקפריסין
- מרכז מידע לגבי הבחירות
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Slomp, Hans (30 בספטמבר 2011). Europe, A Political Profile: An American Companion to European Politics. ABC-CLIO. p. 690. ISBN 978-0-313-39182-8. נבדק ב-22 באוגוסט 2012.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ סיכוי נמוך להצלחת משאל העם בקפריסין לאחר כישלון השיחות, באתר הארץ, 1 באפריל 2004